אנו מודעים לשיווי משקל שלנו רק כשמאבדים אותו או...
"ללכת כמו שועל זקן החוצה את הנחל הקפוא באביב" (I-Ching ספר התמורות)
בשמש האביבית שכבת הקרח של הנחל, נמסה, הופכת חלקה ושברירית.
הליכה על הקרח חייבת להיות איטית, עם הרבה הקשבה ומודעות כך שתתאפשר נסיגה במידה והקרח מתחיל להישבר. כל השועלים, צעירים והזקנים יודעים זאת. אך כשהשועל הצעיר רואה את הסוף, הוא מתחיל למהר, הקרח נשבר זנבו נרטב במים הקפואים.
אנו נולדים ללא שיווי משקל.
לומדים לזחול על ארבע לאחר מכן לעמוד וללכת, לרוץ, לרקוד וגם לעמוד על הראש, על הידיים, לרכב על אופניים וללכת על חבל ועוד.... עם הזמן, מנגנון האיזון הופך להיות אוטומטי, ואנו מתייחסים לתחושת שווי המשקל כמובנת מאליה. מכיוון שרוב הזמן אנחנו מבלים בישיבה מול מחשב, מול הטלוויזיה או בנהיגה, תחושת שווי משקל שלנו נפגמת בלי לשים לב.
ואז הזמן היחידי ששוב שמים לב לשיווי משקל הוא ..... כשמאבדים אותו.
או כשמתחילים ללמוד משהו חדש שדורש תשומת לב אליו.
האם אתם זוכרים את הפעם הראשונה בה עליתם על אופניים וניסתם לאזן את עצמכם? נדרשה אז נוכחות מלאה, מיקוד והקשבה פנימית טוטלית, האתגר והריגוש, הזמן פסק מלכת....
לבסוף התחושה הנהדרת הייתה להצליח במשהו שנראה בהתחלה בלתי אפשרי. עם הזמן הרכיבה הפכה להיות אוטומטית ושוב אין אנו שמים לב לשיווי המשקל.
מדיטציה בהליכה, אפשרית עבור כל אחד, לא דורשת לימוד מיומנות מיוחדת או ציוד מיוחד.
ההליכה האיטית, ממקדת אותנו להקשבה ומחברת אותנו מחדש לתחושות של איזון פנימי, משפרת משמעותית ואף מחזירה לנו את תחושת שיווי המשקל. היא תורמת מאד לעוסקים בתנועה ואומנות לחימה. כשהתחושה ברורה, קל יותר לחוש אותה בתנועה דינמית מהירה. התרגול קל במיוחד ומתאים לאנשים שמתקשים בישיבה מדיטטיבית ארוכה.
ההליכה האיטית מחזקת את הרגלים ואת אזור הגב התחתון.
ככלל תרגול המדיטציה מאזן את מערכת העצבים, מרגיע ומחזק את תפקוד המערכת החיסונית משפר את הבריאות הנפשית והפיזית. ע"פ הרפואה ההוליסטית שילוב
מדיטציה עם תרגול הפיזי מומלץ ועדיף על פני תרגול פיזי בלבד, מכיוון שהוא מהווה חיבור בין גוף לנפש.